"הכיתה האחת" – מודל הוראה ולמידה

לפיתוח כושר הלמידה וההתמודדות החברתית בכיתה

מהו "מודל הכיתה האחת"?

תארו לעצמכם כיתה שבה התלמידים הם האחראים הראשיים לתהליך הלמידה ולתוצאותיו. המורה הוא ראש הצוות, "הבמאי", אשר עיקר תפקידו הוא לנהל את הכיתה ולהקנות לתלמידי הכיתה עקרונות וכלים מתאימים ללמידה משמעותית, אשר יאפשרו להם, בהנחייתו, לפתח את כושר ההתמודדות שלהם בהתמודדות האישית והקבוצתית עם קשיים לימודיים וקשיים חברתיים, הנובעים מתוכנית הלימודית הפורמלית. תארו שבכיתה זו רואים ברכה רבה והזדמנות בשונות הרבה הקיימת בין התלמידים הן ברמה הקוגניטיבית, המנטלית וההתנהגותית, והן בהבדלים הקיימים ביכולות ובמיומנויות שלהם. תארו לעצמכם שבזכות הבדלים אלה הכיתה תגיע למצוינות כקבוצה וכפרטים, הן ברמת הלמידה המשמעותית והן בהתנהלות העצמאית.

תארו שהתלמידים פועלים כ"כיתה אחת", כצוות אחד, מתוך ערבות הדדית מלאה; הם לומדים ומלמדים בזוגות ובקבוצות עבודה, הם משמשים 'עוזרי הוראה ולמידה' בכיתה בקביעות, הם שותפים לבניית תוכנית ההערכה המעצבת והמשובים המשכללים את למידת הכיתה כולה כאחת, וזאת בכל נושאי הלמידה והחברה. הציון הוא כיתתי וגם אישי.

תארו לעצמכם שתהליך זה מתרחש מתאים מכיתה ב' עד י"ב, בהתאמה לכל כיתה.

מודל "הכיתה האחת", המשולב בתהליך הלמידה הפורמלי בכיתה ובהסתמך עליו, פותח כדי להשיג את כל המטרות האלה. זהו מודל הכולל עקרונות ומתודות המכשירים את כל תלמידי הכיתה ללמוד איך ללמוד ואיך ללמד ולעזור לחבר, כך שהעזרה תעצים אותו עד שיצליח להתמודד וללמוד עצמאית ולתרום לקבוצה. התלמידים מקיימים דיאלוג משמעותי ואמפתי מתוך פיתוח יחסי אמון, המאפשר להם להגדיר קשיים לימודיים וחברתיים ולשתף קוגניטיבית ורגשית את המתחולל בכל אחד מהם מול הקושי, לגלות התחשבות, גמישות מחשבתית ורגשית ולפעול יחד כדי למצוא פתרונות אמיתיים, יצירתיים ומוסכמים. הפתרונות חייבים להיות קבוצתיים ולנבוע מתוך חשיבה קולקטיבית המביאה לזיהוי של שורש העניין, גילוי ההיגיון המרכזי, הכלל השוזר את נושא הלמידה או הסוגייה החברתית. יחד הקבוצה מנסה להרכיב את "ציור הפאזל" הקיים בכל למידה, בכל אתגר וקושי. תהליך זה מחייב כל תלמיד לגעת במשמעות האישית העולה בו ונוצרת מהאינטראקציה עם הקושי הלימודי או החברתי, ובכך לזהות את ייחודו העצמי ולפעול מתוך רצונו העצמי – אך בו בזמן לגלות שהוא חלק מקבוצה, חברה, עם ועולם.

במילים אחרות…

"מודל הכיתה האחת" הוא מודל הוראה ולמידה חדשני המאפשר למורה ולתלמידי הכיתה לפעול יחד מתוך יחסי אמון, כדי לפתח כושר ההתמודדות עצמי ועצמאי של כל תלמיד בכיתה, עד הגעה לרמה של יכולת להתמודד עם פערים וקשיים הן ברמה הלימודית והחברתית, והן ברמה האישית. זאת כדי להכשיר את התלמיד להצליח להתמודד בעתיד בכל תחומי חייו ולאורך חייו, מתוך חירות עצמית וערבות חברתית.

המודל מבוסס על כמה תיאוריות:

מודל הכיתה האחת פועל על פי עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית החברתית וכן על פי תפיסת הדיאלוג של המדען דיוויד בוהם.

המודל מעוגן בהבנה שכל פעולה של היחיד, הנובעת מתוך ייחודו הפרטי, פועלת לפי מחשבה קולקטיבית המובנית בו בטבעו (בוהם, 1996), והמאפשרת לו לפעול עם כל השותפים לו מתוך התחשבות, קבלה ורגישות, כי הוא מצליח, מתוך המחשבה הקולקטיבית, להבין את הצדדים השונים המוצגים בקבוצה.

בספרו העוסק בדיאלוג אפיין דיוויד בוהם את החשיבה כתופעה קולקטיבית ולא אינדיבידואליסטית. כך הוא כותב [תרגום שלי, ס"ד):

"המחשבה האינדיבידואלית היא תוצאה של מחשבה קולקטיבית ושל אינטראקציה עם אנשים אחרים… כוחה של הקבוצה הוא מעבר למספר האנשים שבה. אפשר להשוות זאת למכשיר לייזר. באופן רגיל אור הוא 'לא קוהרנטי', כלומר הוא מתפזר לכיוונים שונים, וגלי האור אינם מתואמים אלה עם אלה כך שהם אינם מצטברים. לעומת זאת הלייזר יוצר אלומה חזקה מאוד שהיא 'קוהרנטית', וגלי האור בה בונים כוח כי כולם הולכים באותו כיוון. אלומת האור יכולה לעשות דברים שאור רגיל אינו יכול לעשות" ( David Bohm, On Dialogue, 1996).

מחשבה קולקטיבית זו היא היכולה להוביל את הקבוצה לזהות בכוחות משותפים, מתוך דיאלוג משתף ומשמעותי, את המשמעות העמוקה הטמונה בקטע הלמידה, משמעות השוזרת את האירוע הלימודי, או באינטראקציה החברתית, ומתוך כך להביא כל פרט בקבוצה לזהות גם את ייחודו העצמי, את רצונו העצמי, את רוחו, ובכך יהיה מסוגל לפתח גמישות מחשבתית ורגשית, יצירתיות, יכולת ליזום ולהשפיע ולהוביל – מתוך הכרה שהוא חלק משלם.

העיקרון של העברת האחריות ללמידה – לתלמידים, מעוגן בגישה הקונסטרוקטיבית, המדגישה: "ידע אינו מועבר לאדם, אלא נבנה אצלו באופן ייחודי בעזרת תבניות ותהליכים שכבר מצויים בהכרתו". ולכן, הקונסטרוקטיביזם הפסיכולוגי מציע לפדגוגיה התכוונות ללומד. הוא מפנה את תשומת ליבנו למטרת השיעור: שהתלמידים ילמדו ולא שהמורה ילַמד. הוראה משמעותית היא הוראה המאפשרת למידה משמעותית" (יחיאלי, 2008).

על כן, נדרש מהמורה לבדוֹק מה צריך להתרחש כדי שתתקיים למידה משמעותית, ולתכנן את סביבת הלמידה בהתאם לכך. המורה נדרש להיות כ"במאי" המְפנה לתלמידים את הבמה ומסייע להכשיר אותם כך שהם יציגו את העלילה, את המשמעות הטמונה בלמידה.

יחיאלי מדגישה: "כאשר הלמידה מחייבת שינוי תפיסתי, הקונסטרוקטיביזם הפסיכולוגי מפנה את תשומת ליבנו לתלמיד. התלמיד הוא שצריך לעשות את השינוי בתודעתו ולבנות את הידע החדש; המורה אינו יכול להעביר או למסור לו את התפיסה החלופית. במקרה כזה יש להעמיד ביסוד שיטת ההוראה דיאלוג בין המורה לתלמיד ובין תלמיד לתלמיד. תפקיד המורה הוא 'לתווך' (פויירשטיין, 1993) את התפיסה 'החדשה' באמצעות שיטות הוראה מורכבות, למשל, 'הוראה בשיטת המשא ומתן הכיתתי' (יחיאלי ונוסבוים, 1999), 'השיחה המתמטית' (רגב ושמעוני, 2000) 'הוראה באמצעות קונפליקט קוגניטיבי'  (דרייפוס ויונגוירט, 1992), 'דיונים קבוצתיים', ועוד".

העיקרון של למידה משותפת של כל תלמידי הכיתה כאחד, כצוות אחד, נובע מכך שהלמידה המשמעותית תלויה באיכות האינטראקציות בין כל גורמי הלמידה. עיקרון זה מעוגן בגישה של זרם "הקונסטרוקטיביזם החברתי" (סלומון, 1997), השונה מהקונסטרוקטיביזם הפסיכולוגי המתמקד בלומד היחיד, ואילו הוא ממוקד בתפקידן של האינטראקציות החברתיות ביצירת הלמידה בקרב היחיד והקהילה. כמו כן הוא מעוגן במודל הקוגניטיבי של "למידה בחברותא" (הולצר וקנט, 2014). וכן במחקרים רבים המצביעים על התרומה של הלמידה השיתופית לפיתוח הידע והכישורים הנחוצים לתלמידים בעולם המשתנה ללא הרף; הן בהבנה שלמידה פעילה משפיעה על ביצועי לומדים הרבה יותר מכל משתנה אחר, כולל הרקע של התלמידים והישגיהם הקודמים, והן בכך שתלמידים מגיעים להישגים טובים יותר כאשר מלמדים אותם איך ללמוד ומה ללמוד (ברנקו וייס, 2005).

אינטראקציות אלו מחייבות הכשרת התלמידים ליצור דיאלוג משמעותי, כדברי בוהם בספרו על הדיאלוג:

"מטרת הדיאלוג איננה לנתח דברים, או לזכות בוויכוח, או להחליף דעות. מטרתו היא להשהות את דעותיך ולהתבונן בהן, להקשיב לדעות של כולם, להשהותן ולראות מה המשמעות של כל זה… ואם אנו יכולים לראות את כולם, אנו עשויים אז לנוע ביתר יצירתיות בכיוון אחר. אנו יכולים פשוט לחלוק בהערכת המשמעויות, ומכל זה תעלה ללא הודעה מוקדמת האמת, ולא שאנחנו בחרנו בזה. אם כל אחד מאיתנו בחדר הזה משהה את דעותיו, אזי כולנו עושים את אותו הדבר. כולנו מסתכלים יחדיו על הכול. תוכן התודעה שלנו הוא זהה באופן מהותי. לפיכך, סוג אחר של תודעה נעשה אפשרי בינינו, תודעה משתתפת" (עמ' 11).

מעורבות התלמידים ואחריותם להוביל את הלמידה ואת היחסים החברתיים כצוות אחד, היא המפתח לבוא לגילוי ופיתוח של הכוחות האישיים

 והחברתיים של כל תלמיד מתוך זיהוי ייחודו העצמי והבעת הרצון העצמי בהתמודדויות השונות שהוא חווה כחלק מקבוצה באופן מודע. ממילא מהלך זה מפתח יחסי אמון, הערכה עצמית גבוהה, ואמונת מסוגלות להתמודד באופן מוצלח עם כל קושי, גם בעתיד.

תרשים העקרונות המנחים של הכיתה האחת:

זהו "מעגל העקרונות" המנחה את המורה והתלמידים בכל תהליך למידה המתרחש ב"כיתה האחת".
כיוון בתרשים החיצים מסודרים "בכיוון השעון", והוא מציג כיצד כל העקרונות פועלים בכל התמודדות לימודית וחברתית כדי להעצים את פיתוח אחריות התלמידים לתהליך הלמידה, וכדי לפתח את היכולת העצמית של הקבוצה ושל כל יחיד בה לפעול מתוך רצון עצמי וקולקטיבי.

התפתחות "מודל – הכיתה האחת" ושילובו במערכת החינוך

א. המודל מתאים להפעלה מכיתה ב' ועד כיתה י"ב!

ב. המודל הופעל במשך שנים רבות בכיתות שונות ברמות שונות, הן ביסודי והן בעל יסודי, בתוכנית "נביעות". זאת לאחר אישור משרד החינוך אישר את התוכנית בשנת 2006 ואת האגף ניהלה ד"ר מרים שכטר. תוכנית "נביעות" הופעלה בכמה בתי ספר (אולפנת אליעד, מקיף יגאל אלון ביהוד, אולפנת רעות, ביה"ס ג'ינוגלי בירושלים, אולפנת נגה בית שמש, ישיבת אלישיב ז'-ט' בלוד, גן ילדים בלוד, וכן כיתוב ה'-ו' בחמישה בתי ספר ממלכתיים כמיזם ייחודי שהופעל על ידי תלמידי י"א בליווי צוות התוכנית).

ג. ב-2006 ערך משרד החינוך הערכה מעצבת מקיפה של כל התהליך, כולל ראיונות עומק עם משתתפים בתוכנית, על ידי הגברת דורית שגב. הכותרת: "בתי חינוך לצמיחה ומדרש (למידה) " (120 עמודים). מהערכה זו אפשר ללמוד עד כמה התוכנית הובילה את התלמידים להישגים לימודיים וחברתיים גבוהים ומחוללי שינוי משמעותי. באולפנת אליעד בלוד, שבה נפתחה התוכנית, תוצאות הבגרות עמדו במשך כמה שנים על 94% מסיימי בגרות ב-32 יחידות, אחרי שבמשך שנים רבות עמד הממוצע בלוד על 37% מסיימי בגרות.

ד. מודל "הכיתה האחת" שולב בכמה קורסים בלימודי תואר ראשון בחינוך במכללת אורות, במשך שמונה שנים, וכן במכללת אפרתה בקורס הכשרת מורים חונכים וכן בקורסים להעצמת הלמידה בקרב סטודנטיות לקראת תואר בחינוך.

ה. בשנת 2016 בחר אתר מאקו במפתח המודל, סעדיה דנן, מתוך כלל המרצים באקדמיה, לאחד "המרצים האהובים בישראל". וכך נכתב באתר מאקו (לחצו כאן למעבר לכתבה)

[ציטוט :] סעדיה דנן – מרצה לחינוך במכללת אורות ישראל.

קורסים: פסיכולוגיה של החינוך, פילוסופיה של החינוך, שילוב הילד החריג, ניתוח ציורי ילדים, המורה המשמעותי כמחולל שינוי בכיתה, מודלי למידה והוראה.
רזומה: את התואר השני שלו עשה בחינוך עם תזה בנושא אמונת המסוגלות – חוללות עצמית, באוניברסיטת בר אילן. בנוסף קיבל תעודת מאמן בכיר מלשכת המאמנים, ולמד בכולל הלכה בישיבת ההסדר במעלה אדומים. הוא מורה ויועץ חינוכי ומאחוריו שורה של תפקידי ניהול, ביניהם ניהול בית הספר אולפנת דולב, בית הספר "אליעד" בלוד (שאותו גם הקים) ומכון אביה לפיתוח התודעה האחדותית והאימון היהודי.
דבר הסטודנטים: "מרצה משמעותי שהפך לאדם משמעותי בחיים של התלמידים ובחיי הקהילה. הוא מודל לחיקוי, יודע איך לעורר את התלמידים לפעול ומשפיע גם לאחר תום הלימודים. אני יודע שבזכותו אהיה מורה טוב יותר".

הזמנה למנהלים ולמורים לשילוב מדורג של "מודל הכיתה האחת" בבית ספרם:

קיימים שני מסלולים לשילוב "מודל הכיתה האחת":

אפשרות א': יבחר 'צוות גרעיני' של שלושה – חמשה מורים (משכבה אחת או מקצוע לימודי)  כשגרירים לשילוב מדורג של המוסד בארבעה שלבים:

שלב ראשון: בשנה הראשונה יבחרו המורים מקצוע לימודי ופער חברתי שקשה לתלמידי הכיתה להתמודד עימם. צוות המודל יסייע בבניית תוכנית לשינוי משמעותי באופן התמודדות הכיתה בפערים אלה, וגם כל מורה יונחה אישית לפני כל שיעור בבניית תהליך העבודה, ואף יזכה לליווי של מנחה מצוות הכיתה האחת כמורה שותף ("למידה בקו"), בהעברת השיעורים בסמסטר הראשון.

שלב שני: במחצית השנייה יישם המורה את המודל במקצוע לימודי נוסף שהוא מלמד.

שלב שלישי: לאחר הצלחה של המורה והכיתה בשילוב "מודל הכיתה האחת" בכיתתם, המורה יעניין וירתום מורים נוספים מבית הספר להשתלבות במודל. בשלב זה 5–3 המורים שכבר התנסו יודרכו באופן ההנחיה של מורים "חדשים" בתוכנית. המטרה היא ליצור צוות לומד ומנחה בבית הספר.

שלב רביעי: צוות המורים שהתנסו והתמחו ישובצו לתפקיד מנחי המודל בבית ספרם ויובילו באופן מדורג את שאר המורים לשילוב המודל.

אפשרות ב': לימוד מתודות מתוך המודל של "הכיתה האחת" ככלי מחולל שינוי בהתמודדות מסוימת בכיתה.

כמו באפשרות א', המורים המצטרפים יזכו לליווי של צוות "הכיתה האחת", הכולל תכנון וליווי בפועל בעת השיעור לפי הנדרש, ולהערכה מעצבת לאחר כל שיעור במקצוע הנבחר.

ליצירת קשר: מכון אביה 08-9155500

                                              מנכ"ל מכון אביה – סעדיה דנן